תחילתו של מסע :)

 בס"ד

שלום חפצים וחפצות הגעתם לבלוג הכי שווה שיש:)

אז בטח אתם שואלים את עצמכם, מי זאת המוזרה הזאת? חפצי אמרה שקוראים לה? 

היי. אני הודיה קנימח, בכיתה ח' מאולפנת זבולון. חלק קוראים לי קנימח, חלק חפצי, והיאבשים גם הודיה. סתםם אני צוחקת. התבקשתי לספר לכם על ספר שקראתי, כחלק מלימודי מקצוע הספרות, ולשתף בתחושות ובחוויות שחוויתי במהלך קריאתו. אתם עוד תלמדו עליי המון כשתקראו את הפוסטים שאכתוב.. מקווה שאצליח להעביר את תחושותיי ומחשבותיי.

איך להתחיל? שמו של הספר הוא "מבחן קבלה". בין הספרים המרגשים, המותחים והסוחפים שקראתי. מהספר ניתן ללמוד המון, על עצמנו, על הסובבים אותנו, על החיים האמיתיים.

 בספר מסופר על סול, נערה בת 15 שחיה בתנאי עוני בשכונה ישנה בתל אביב. על רקע התרחשותם של אירועים קשים, עוברת סול מסע התבגרות שבו היא מתמודדת עם מצבים קשים שטרם חוותה. בין אם זה בביתה העני, בין אם זה בבית הספר, שבו היא חווה חרם. בין אם זה עם הוריה, בין אם זה באהבתה הראשונה.

 בעולם של סול, עולם של כאב ובדידות, סול מגלה על עצמה תכונות וכוחות שלא ידעה על קיומם. מסע ההתבגרות הקשה של סול, בונה אותה ואת חייה, ואף עוזר לא רק לסול, אלה גם לאחרים שחיים חיים דומים לשלה.  

כשקראתי את הספר, נסחפתי. פשוט נסחפתי. סיימתי אותו בפחות מיום. הרגשתי שאני חווה עם סול חוויות קשוחות, מטורפות, מטלטלות ובעיקר מרגשות. 

למדתי המון על עצמי. להעריך את מה שיש לי, לומר תודה בכל יום לקב"ה שיש לי פת לחם לאכול. שיש לי קורת גג לישון מתחתיה. מים חמים במקלחת. כשאני רואה את סול מסתפקת במה שיש לה, ואין לה. אין לה! אני לומדת עליה המון. על הילדה שהיא, הקסומה, היפה, החכמה ומלאת הערכים. 

בפוסטים הבאים, אספר ואשתף בסיטואציות שאהבתי בספר. עד אז, חכו בסבלנות, אני לא הולכת לשום מקום:)

אז להתראות, קוראים יקרים, נהניתי לשתף ואני בטוחה שגם אתם:))

ניפגש בבלוג הבא!