הנס בבית החולים
בס"ד
שלום חפצים וחפצותת זאת שוב אני:)
היום אני אשתף אתכם בקטע מהספר, אך לא בכתיבה, בקומיקס.
בחרתי בקטע בו סול מקריאה לשלומי קטע מהמיתולוגיה היוונית אותה הוא אוהב, והוא שואל אותה שאלה.
מה מרגש בזה? שלומי דיבר לראשונה מאז הפיגוע. זוהי התקדמות אדירה בהחלמתו, ואירוע מרגש מאוד. סול היא ילדה קסומה, שסוחפת אנשים אחריה. אם זה בדעות היצירתיות שלה, אם זה בכישורים שלה, אם זה במראה שלה, או אם זה בתכונותיה היפות. שלומי התחבר אליה, ולאחר שהיא באה בקביעות אליו, יום יום, לספר לו סיפורים, הוא הצליח לדבר. אני חושבת שזה בזכותה. פסיכולוגי לגמרי. איך אומרים? הנפש משפיעה על הגוף. אני מסכימה בהחלט עם משפט זה.
בנוסף, סול אמרה לשלומי, שהיא מוכנה לקורא לו סיפורים, בתנאי שבסופם הוא יצליח ללכת. וזה אכן קרה. בסיפור האחרון, שלומי הצליח ללכת. ביחת החולים טען שזה נס רפואי. ואני טוענת שזאת סול. היא השפיעה על שלומי לטובה.
אין דבר העומד בפני הרצון:)
ניפגש בבלוג הבא, אוהבת💜
הודיה יקרה, התייחסת ברשומה זו לכוח ההתמדה, לכוח הרצון ולהתנייה הטובה של סול. עצם העובדה שבחרת להקדיש לזה רשומה, מעידה על כך שהבנת את כל המסרים והערכים העולים מן הספר.
השבמחקהודיה אהובה,
השבמחקהקומיקס שעשית הוא חלק מאוד חשוב בסיפור ומאוד אהבתי את הקטע והתרגשתי ממנו ,לקחת קטע מאוד מרגש שהמשפחה ציפתה לו בקוצר רוח שיתחיל לדבר ,אהבתי מאוד.
הודיה מהממת,
השבמחקהקומיקס מאוד יפה ומאוד ממחיש בצורה נהדרת את הסיטואציה.