מבחן קבלה / נאוה מקמל עתיר

 בס"ד שלום חפצים וחפצותת זאת שוב אני:) היום אני אשתף אתכם בקטע מהספר, אך לא בכתיבה, בקומיקס. למה בחרתי בסיטואציה הזו אתם שואלים? בחרתי בקטע בו סול מקריאה לשלומי קטע מהמיתולוגיה היוונית אותה הוא אוהב, והוא שואל אותה שאלה. מה מרגש בזה? שלומי דיבר לראשונה מאז הפיגוע. זוהי התקדמות אדירה בהחלמתו, ואירוע מרגש מאוד. סול היא ילדה קסומה, שסוחפת אנשים אחריה. אם זה בדעות היצירתיות שלה, אם זה בכישורים שלה, אם זה במראה שלה, או אם זה בתכונותיה היפות. שלומי התחבר אליה, ולאחר שהיא באה בקביעות אליו, יום יום, לספר לו סיפורים, הוא הצליח לדבר. אני חושבת שזה בזכותה. פסיכולוגי לגמרי. איך אומרים? הנפש משפיעה על הגוף. אני מסכימה בהחלט עם משפט זה. בנוסף, סול אמרה לשלומי, שהיא מוכנה לקורא לו סיפורים, בתנאי שבסופם הוא יצליח ללכת. וזה אכן קרה. בסיפור האחרון, שלומי הצליח ללכת. ביחת החולים טען שזה נס רפואי. ואני טוענת שזאת סול. היא השפיעה על שלומי לטובה.  אין דבר העומד בפני הרצון:) ניפגש בבלוג הבא, אוהבת💜

 בס"ד חפצים וחפצות אהובים שליי חזרתי לעוד בלוג! היום אשתף אתכם במשהו שריגש אותי עד מאוד בספר. בתחילת הספר מסופר על סול שלא נבחרה לתפקיד הראשי בהצגה הגדולה, אלא לניצבת. חברתה הטובה דניאל, ניסתה לנחמה שוב ושוב, אבל סול לא הקשיבה. באחד הימים, דניאל שלחה אל סול מעטפה.  במעטפה הייתה יריעת בד ועליה כוכבים. סול לא הבינה את המשמעות של מתנה זו.  כשהיה פיגוע, דיווחו המון בטלווזיה על מצב הפגועים, הזירה, המחבלים וכו'. וכל הזמן ראיינו שוטר, בדרגת ניצב. על כתפו הייתה יריעת בד דומה לזאת שדניאל שלחה לסול. זה המסר! סול הבינה מה דניאל ניסתה להגיד.  דניאל ניסתה להגיד לסול שניצב, לא שונה במשמעותו לתפקידי המשנה, או לתפקיד הראשי. תלוי איך משחקים אותו.  אין תפקידים קטנים, יש משחק קטן. וסול ממש לא משחקת קטן. סול שחקנית מצויינת. דניאל נתנה לה מחווה יפה שמשמעותה יפה כפליים. סול התרגשה. עכשיו נקפוץ לקטע אחר בספר, הקטע של אורלי. אחרי שסול פגשה את אורלי והכירה אותה ואת סיפורה, היא נתנה לה את  אותה יריעה. זאת שנתנה לה דניאל. בניגוד לסול, אורלי ישר זיהתה מה אותה יריעה אומרת, על פי היכרות...

 בס"ד היי חפצים וחפצות, בלוג המשךך ;) אז בלי יותר מדי דיבורים וחפירות, אני אמשיך בבלוג מפעם קודמת. איפה היינו תזכירו לי? אה נכון, מה סול תעשה עם אורלי.  סול בוחרת לשתף את בועז שהיה קרוב אליה, דניאל חברתה הטובה, ואפי, נהג האמבולנס החביב מכל.  יחד הם יושבים וחושבים ולא עולה להם דבר לראש. לא עולה להם רעיון שיוציא את אורלי מהמצב הקשה שאליו היא נכנסה. בינתיים, אפי הציע שאורלי תהיה איתו ועם אישתו, שהתנגדה לכך, אך בסוף נקשרה אל אורלי. לאפי ואשתו היה ילד. שמו אוריה. אוריה נרצח בפיגוע בו מחבלים ירו לו בראש. מאז אשתו של אפי, אפרת, קצת קשה בקטע הזה. אבל עם אורלי נוצר חיבור. סול חשבה וחשבה ופתאום ראתה מודעה: תחרות סיפורים ענקית! מי שיכתוב את הסיפור הכי מעניין ויפה יזכה בפרס. במקום השלישי יוענקו 2,000 ש"ח. במקום השני יוענקו 3,000 ש"ח. ובמקום הראשון, יוענקו 10,000 ש"ח. סול התרגשה עד מאוד והבינה כי אם תזכה במקום הראשון, תצליח לממן עורך דין שייצג בכבוד את אורלי ואולי יוכל להוציא  אותה בלי עונש כבד בבית המשפט. סול מיד ניגשה לכתוב סיפור. סול הייתה מוכשרת בכתיבה. איזה סיפור סול בחרה ל...

 בס"ד חפצים וחפצותת מה איתכם? חזרתי:) היום אני אשתף בנושא שקצת ריגש אותי וכן, גם צבט לי בלב.  סול יצאה לטייל קצת בחוץ והתיישבה באחד הספסלים בגינה. לפתע, צצה ילדה עם מראה מוזנח מהשיחים, וביקשה שקל.  לילדה הזו, קוראים אורלי. אורלי היא ילדה שגרה בבני ברק, ילדה בן 11 רגילה. אורלי חוותה במשך תקופה ארוכה הצקות, השפלות, והעלבות עד שהגיע הקש ששבר את גב הגמל. עידית, הילדה הרעה שמציקה לה, השפילה אותה מול כולם באחד  מימי ההולדת, ואורלי לא יכלה לשאת זאת עוד. אורלי נשבעה שהיא תנקום בה. הסיפור התגלגל לכך שאורלי הציתה את  דירתה של עידית. אני בספק אם בצדק או לא. מצד אחד, לשרוף בית זה גבול. שלא חוצים. כל הרכוש שנהרס, לחושב שאין  לעידית ומשפחתה בית. מצד שני, יש גבול לכמה שאורלי יכלה לשאת. אם זה הגיע לכך.. כל כך ריחמתי על אורלי באותם רגעים. לחשוב שהיא הגיעה לזה שהיא עושה את אותו מעשה, שכל המדינה רודפת ומחפשת אחריה. זה לא צחוק.  רגע, איפה היינו? אה כן. אורלי ביקשה מסול שקל, לאחר שסול אמרה לה שאין עליה, ושהיא תלך להביא לה, אורלי התנפלה  עליה והכאיבה לה כאבי תופת. אורל...

 בס"ד חפצים וחפצות, מה קורה? תודו שהתגעגעתם.  היום הבלוג יהיה קצת שונה, בחרתי להמחיש לכם סיטואציה מהספר בקומיקס.  לאחר שאח של בועז, שלומי, נפגע בפיגוע, בועז נמצא המון בבית החולים. לא מגיע הבייתה, לא לבית הספר, ומפסיד המון. סול רואה את המצב, ולא נשארת נינוחה. היא מרגישה שהיא חייבת לעזור לבועז, ומחליטה ללכת לבית ספרו, לבקש מחבריו עזרה, ולסכם לו את החומר בלימודים בזמן שהוא בבית החולים, ולהביא לו לשם שילמד ולא יפספס. זו עזרה מאוד נדיבה מצידה של סול. לפנות מזמה הפנוי, לנסוע חצי עיר ולבזבז על כך כסף רב, לסכם חומרים של הכיתה ששנה מעליה. לא פשוט. אך היא בוחרת לעשות את זה.  סול קובעת עם חבר של בועז, קובי, כמו שאתם רואים בתמונה, יום יום, שיעביר לה את החומר ושיידע אותה במבחנים ובגרויות שיהיו אצלם בקרוב. לאחר מכן, מסכמת ומוסיפה דעות שלה בדפים, ומביאה לבועז. יום יום, משאירה חומרים אצל האחות בבית החולים, ובועז לוקח. בועז מעריך את סול על כך כל כך. לא מבין במה הוא זכה. סול נהנית לעזור לבועז, במיוחד מלימודי ההיסטוריה שלו. כן, כך חולפת לה תקופה ששלומי בבית החולים. סול מקפידה להעביר את...

 בס"ד דניאל היקרה, אומנם לא מסופר עלייך רבות בספר, אך מהקטעים הקטנים שכן מסופר, מאוד מאוד אהבתי אותך. גם אם את לא הדמות הראשית. את וסול החברות הכי טובות. את החברה שתמיד מבינה אותה ולא שופטת אותה.  את חברה טובה, נאמנה, תומכת, אכפתית ומתחשבת. הלוואי עליי חברה כמוך.  ברגע שסול שומעת שהיא לא משחקת בתפקיד הראשי בהצגה, ואת נבחרת, היא בוחרת לא לפרגן לך ולא רק זה, אלא גם לכעוס עלייך ולא לדבר איתך. מבחינתה, את אשמה. התפקיד הזה שייך לה. למרות כל זה, את ממשיכה ליצור איתה קשר, לבוא אליה הבייתה, לנסות לדבר איתה. לא התייאשת. לא הרבה היו עושים את זה. ככה רודפים אחרי מישהו שמילה טובה אחת לא יכל לזרוק. את בן אדם טוב.  ידעת שסול פגועה עד כדי כך, שפשוט לא היה לך אכפת מה היא אומרת ומה לא. רק איך היא מרגישה. אני מצדיעה לך.  ביום שבו סול הייתה אחראית לסדר את הכיתה, וראית שהיא לא מגיעה, עשית זאת במקומה כדי שלא יכעסו עליה.  מאיפה את שואבת את הכוחות? לא להפגע ממנה, מזה שהיא לא מדברת איתך, מזה שהיא אנוכית. רציתי להגיד לך שאת בן אדם מדהים, ואין הרבה כמוך. תמשיכי להיות מי שאת.  ב...